בזמן המלחמה כולנו עוברים ימים מורכבים וקשים לעיכול. בתוך המציאות הלא פשוטה הזאת, נמצאים גם ילדינו, להם אנחנו צריכים לתווך את המציאות בצורה הברורה, אך גם הרגועה ביותר האפשרית. כזו, שתיתן, מצד אחד גם מקום לכל הרגשות והתחושות שלהם ושלנו לצאת החוצה, ומצד שני תשרה ותקרין להם הרגשה של הגנה ובטחון, תוך שמירה על שגרה כמה שאפשר.
במאמר הבא, ריכזתי מספר טיפים, שיכולים לסייע לכם ולילדיכם לעבור את התקופה הזאת, מחוץ למסגרות החינוכיות, בה ככל הנראה, אנחנו נמשיך להתמודד עם אתגרים מורכבים ולא פשוטים:
1.חוסן אישי: כדי לדאוג לילדים עלינו לדאוג תחילה לעצמנו , ישנו מודל שנקרא משולש החיים שפותח ע"י הפסיכותרפיסט פיל סטאטס בסיס המשולש הוא קשר עם הגוף שלי תזונה/ ספורט/שינה : אתם אוכלים מסודר ? אולי אתם מנשנשים כל היום? שימו לב מה אתם מכניסים פנימה. האם אתם עושים פעילות גופנית? ברור שבתקופה כזאת זה קשה אבל מספיק לשדר למוח תזוזה, טיול קטן מסביב לבית אימון של 5 דקות ביו טיוב כדי להרגיש שאנחנו בפעילות. ולא פחות חשובה השינה שלכם האם אתם ישנים בלילה? מצליחים להירדם? מדיטציות שינה או שמיעת תדר אלפה יכול להביא לשינה עמוקה יותר. לכם וגם לילדים. השלב הבא במשולש הוא קשר עם הסביבה הנטייה בזמן לחץ היא הסתגרות שימו לב שאתם יוצרים קשר עם הסביבה ואחרון חביב שפיץ המשולש הקשר עם עצמך הקדישו זמן רק לעצמכם להטענת הסוללה, מדיטציה, כתיבה, שמיעת מוסיקה וכל דבר שיכול למלא אתכם.
2. תהיו מודל לחיקוי: הטיפ הראשון שלי קשור למראה ולמודל שאנחנו צריכים להוות לילידנו. הילדים חווים את העולם ומבינים את הסיטואציות המורכבות בו, דרך ההתנהגות והתגובות שלנו. עם כל הקושי לפעמים, נסו לשמור על קור רוח מולם ולשדר שליטה במצב עד כמה שניתן.
3. נשימות: ברגעי לחץ וחרדה אנחנו, לא פעם, נושמים לא נכון וזה מגביר את רמות החרדה. למדו את הילדים לנשום נשימות עמוקות ואיטיות, שירגיעו את הגוף בזמן לחץ. אפשר להפוך גם את הפעילות הזו למשחק, דרך צפייה בסרטון ביוטיוב, שיאפשר לכם לתרגל יחד איתם נשימות. כמו כן, אפשר לבקש מהם לדמיין שהם מריחים פרח צבעוני והם צריכים לנפח את הבטן כדי לחוש את הריח שלו, או שהם מכבים נרות במסיבת יומולדת וצריכים להוציא את האוויר לאט לאט מהבטן אחרי.
4.מתן ביטוי לרגש: דברו על מה שאתם מרגישים ותנו לגיטימציה ותוקף לרגשות. השתמשו במילים המשקפות רגשות "גם אני פוחדת" "אני מבין ומרגיש גם כעס וחרדה". ברגע שנדבר ברגשות גם הילדים ילמדו לחשוף ולאוורר את רגשותיהם.
5. סדר יום ושמירה על שגרה: מקרינים על הילדים תחושת שליטה. נסו לשמור על סדר יום קבוע. ותלו אותו במקום בולט, כדי שיוכלו לראות אותו. לילדים קטנים או עם צרכים מיוחדים אפשרי להכין סדר יום בסמלים ותמונות. קבעו זמן ללמידה, אפייה, ספורט, טיול עם הכלב, זמן מסך, מקלחת, ארוחות, ניקיון ועוד. במקביל, נסו למצוא פעילויות שיאפשרו קצת להוריד את המתח, הלחץ והחרדה, ביניהן: האזנה למוסיקה מרגיעה, צפייה בסרטים מצויירים, לא על ווליום גבוה, פעילויות צביעה ומשחקי חברה אהובים ועוד.
6. עשייה ופעילות: להיות בעשייה מעצימה את תחושת הביטחון ומאוורר את הנפש. לכן, מומלץ לבצע חלוקת תפקידים בבית. ברגע שהילדים מרגישים יעילים זה מפתח תחושת מסוגלות ושליטה בתוך סיטואציות שאין לנו שליטה עליהן, למשל סידור המשחקים, מי אחראי להביא את המים לממ"ד, מי מביא את הכלב, הכינו מראש ריקוד כניסה לממ"ד, קבעו מי מספר בדיחה ועוד. הכנה מוקדמת: ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים קטנים זקוקים להכנה מוקדמת. מומלץ לדבר על מה שהולך לקרות בעתיד "ברגע שיש אזעקה אנחנו הולכים לאט לממ"ד/ יורדים למקלט/ יוצאים למדרגות. הכנה שכזו, מאפשרת הרגעה של החרדה וההתמודדות טובה יותר עם המצב הקיים.
7. משמעות: עזרה לזולת יוצרת תחושת משמעות. נסו ליצור לילדים ובמיוחד למתבגרים תחושת משמעות, ונסו תמיד לחשוב יחד איתם, איך הם יכולים לעזור לזולת בסיטואציה המורכבת שנוצרה? אפשר לבדוק אם יש שכנים עם ילדים שזקוקים להפעלה, אם יש מבוגרים בסביבה שאפשר לבקר אותם ולארח להם חברה. אפו יחד עוגות לחיילים או לשכנים, כתבו יחד איתם מכתבים מחזקים לחיילים או בקשו מהם להכין ציורים לחיילים, בקשו מהם ליצור קשר עם ילדים מהכיתה, ועוד. אפשר גם להראות להם סרטוני השראה מהרשתות, של ההתנדבות של כל כך הרבה אנשים למען החיילים ותושבי הדרום, שיכניסו בהם עוד קצת מוטיבציה לתרום.
8.הגבלת צפייה ומסכים: צפייה בחדשות נותנת לנו אשליה של שליטה במצב, כשלמעשה היא מגבירה חרדה. לכן נסו לקבוע פעמיים או שלוש ביום, שאתם נכנסים להתעדכן, ונסו להימנע שהחדשות יפעלו ברקע בבית. בכל הנוגע למתבגרים, מומלץ לדבר איתם על החשיפה לסרטונים ברשתות ועל הנזקים שזה עלול לגרום לנפש היקרה שלהם. גם במקרה הזה, מומלץ להגיע יחד איתם להסכמה, שהם מנסים כמה שיותר להימנע מצפייה בסרטונים משדה הקרב, שעלולים להכיל תמונות קשות טראומטיות. חשוב להסביר להם שגם אם הם סקרנים, זה לא שווה את הנזק ואת החרדה שייתכן ויבואו אחרי, במודע או לא במודע.
9.להיות ביחד: לדבר עם אנשים עושה לנו טוב. ההסתגרות עלולה רק להחמיר את תחושת החרדה, הבדידות וחוסר האונים. לכן, מומלץ, להוציא את הילדים החוצה מהחדרים, לאכול ארוחות משפחתיות, לראות סרט מרגיע יחד, לחבק אותם חיבוקים ארוכים, לדבר איתם על דברים גם שלא קשורים במצב, ולשדר להם שלא חשוב מה יקרה, נעבור את הכל יחד.
10.אמונה: האמונה היא מרכיב משמעותי בחיזוק תחושת החוסן של הילדים, הזכירו לילדים שיש מי ששומר עלינו, צה"ל ,כיפת ברזל, אלוהים, ההורים, ההבנה שיש כח ששומר עלינו מאפשרת רגיעה ותחושת ביטחון. בתוך זה חפשו כל הזמן לשקף את הבשורות והחיוביות, הדגישו את הבשורות הטובות במהלך כל יום, לא משנה כמה הוא היה קשה או גרוע כלפי חוץ.