עד כמה אנחנו זקוקים לתחושת השליטה ?
כמה אנחנו זקוקים לתחושת השליטה והאם באמת אנחנו מצליחים להשיג אותה או שזאת רק אשליה?
ואם כן מה המחיר שאנחנו משלמות/ים?
לאחרונה אני פוגשת את זה במפגשים רבים מול הורים, עם חברות וקולגות ואפילו מול נערות ונערים. שמתמודדים/ות עם הצורך בתחושת שליטה שמאמינים/ות שהיא באמת שומרת עליהם, מספקת ביטחון ומנחמת.
במקביל, רבים מהם מוצאים את עצמם תקועים, לא מצליחים לחיות את החיים, מרגישים כבולים למערך של דרישות, ציפיות ולחצים שלהם מעצמם. כל כך הרבה פעמים אנחנו שואפים לשלוט בסיטואציות שונות בחיים שלנו, בעיקר מתוך תחושת הצורך בביטחון ובסדר, יש משהו מרגיע ומשקיט חרדה בסדר הזה. אך האמת היא שתחושת השליטה היא לעיתים אשליה.אנו לא יכולים לשלוט בכל פרט ופרט בחיים שלנו בטח שלא נוכל לחזות את העתיד או להשפיע על כל פעולה של אחרים.
הרצון לשלוט יכול להוביל אותנו לחרדה, לתחושת כישלון ולמתח מתמשך, במיוחד כשהמציאות לא מתיישרת עם הציפיות שלנו.אבל מה אם היינו יכולים לשחרר את הצורך הזה לשלוט? דווקא השחרור מהשליטה, הקבלה של אי-הוודאות ושל הגמישות, הוא שמאפשר לנו ליצור וול-בינג אמיתי תחושת רווחה נפשית שמאפשרת לנו לפעול ממקום של חופש פנימי ושל איזון.
השליטה לא בהכרח מביאה לביטחון. לעיתים, דווקא השחרור וההבנה שאנחנו לא צריכים לדעת את כל התשובות או לשלוט בכל מצב, מאפשרים לנו לחוות את החיים בצורה מלאה ועמוקה יותר.זה קשה לשחרר אותה את השליטה המתעתעת הזאת, אבל זה עשה לי כל-כך טוב ואני בוחרת בשחרור הזה כל יום מחדש
מה עוזר לכן לשחרר קצת את השליטה ?
